החזקת סכין חוקית בישראל?

החזקת סכין, אולר או אגרופן – עבירה? 

האם החזקת סכין, אולר או אגרופן בהכרח תמיד תחשב לעבירה פלילית?  האם קיים ההבדל בין ״סכין״ לבין ״אולר״? והאם במידה והואשמת בעבירה של החזקת סכין, האם יש מה לעשות בנדון? על שאלות עלו ננסה לענות במאמר זה.

 עבירת החזקת סכין

הגדרת העבירה:

סעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל״ז -1977, מגדיר את עבירת החזקת סכין שלא כדין כך: ״המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו- מאסר חמש שנים״. 

איך אנחנו יכולים לדעת מה נחשב ל״סכין״?

סעיף 184 לחוק העונשין, מגדיר ״סכין״ כך: ״כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לחתוך או לדקור״.

החזקה שאיננה כשרה:, אנו מבינים, כי כאשר אדם מחזיק סכין מחוץ לתחום הבית שלו, וכאשר הוא לא נותן הסבר מניח את הדעת מדוע הוא מחזיק באותה סכין במקום בו הוא מצוי, אותו אדם ייחשב כמחזיק סכין מסיבה שאינה כשרה ושאינה כדין. 

החזקה כשרה: כאשר אדם מואשם בהחזקת סכין, עליו להראות כי המטרה שלשמה החזיק את הסכין הינה כשרה ומוצדקת. בית המשפט יבחן זאת על פי הנסיבות, כאשר נדרש כי לאדם שהחזיק את הסכין תהא סיבה מוצדקת להחזקת הסכין, שהינה ספציפית וידועה מראש.

על אדם שנתפסה בחזקתו סכין, להוכיח כי לא הייתה לו שום ברירה אחרת להחזיק בסכין, וזאת לאור הסכנה הספציפית והידועה מראש בה היה שרוי. בתי המשפט דורשים כי זו לא תהיה הרגשה של סכנה כללית ובלתי מבוססת.

מה העונש על החזקת סכין?

עבירת החזקת סכין, נחשבת לעבירה חמורה, והיא עבירה מסוג פשע – העונש הקבוע בחוק העונשין על החזקת סכין שלא כדין, הינו מאסר עד חמש שנים. יחד עם זאת, העונש בפועל נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה. בתי המשפט נוטים להחמיר בענישה בגין עבירות של החזקת סכין, בשל הסכנה הרבה הטמונה בהן. גורמים שיש בהם להשפיע על העונש בפועל: גיל הנאשם, עברו הפלילי, נסיבות ביצוע העבירה, חומרת העבירה, הבעת חרטה ועוד.

הצלחות המשרד – עבירה של החזקת סכין ללא הרשעה

משרדנו ייצג, בחור צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין. משרדנו עבר על כלל הראיות בתיק, תוך הצגת טיעונים משפטיים אשר מסתמכים על שאלת חוקיות החיפוש, אשר בוצעה שלא כדין.

באופן לא שגרתי, ולאור הטענות שהעלה משרדנו, תוקן כתב האישום מעבירה של ״החזקת סכין״ לעבירה של ״התנהגות פרועה במקום ציבורי״.

כמו כן,  הגענו להסדר טיעון עם התביעה בה היא התחייבה מראש כי במידה ושירות המבחן ימליץ על אי הרשעת הנאשם בדין הם יהיו יצטרפו להמלצת שירות המבחן. לאור כך, בית המשפט קיבל את ההסדר, והתיק הסתיים באי הרשעה של הלקוח.

האם מותר להחזיק אולר?

הגדרת העבירה:

סעיף 186 (ב) לחוק העונשין מגדיר את עבירת החזקת אולר כך:

 ״חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השניה, או בסמוך אליהם״.

מה אנחנו מבינים מהגדרת העבירה של החזקת אולר לפי סעיף זה?

החזקת אולר יכולה להיחשב כהחזקה מותרת על פי החוק. אולם, אם האולר נמצא מוחזק על ידי אדם במוסדות חינוך (למשל: גני ילדים, בתי ספר, פנימייה, אוניברסיטאות ומכללות וכל מוסד חינוכי אחר) או במקומות ציבורים מסוימים (למשל: מסעדות, בתי קפה, מועדונים, מגרשי ספורט, אולמות קולנוע ותיאטרון וכו׳) ייחשב הדבר להחזקה שלא כדין, ולמטרה שאיננה כשרה.

איך ניתן לדעת שמדובר ב״אולר״?

סעיף 184 לחוק העונשין, מגדיר את המונח ״אולר״ כך: ״סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע״

אנו רואים כי בתוך ההגדרה של ״אולר״ נכלל המונח ״סכין״ – אז מה ההבדל ביניהם?

אולר, מוגדר אמנם כסכין, אך הוא מוגדר באופן ספציפי בחוק, בכך שהלהב שלו מגיע לעד עשרה ס״מ, מתקפל ולא ניתן לקבע אותו כאשר הוא נפתח.

האם מותר להחזיק אגרופן – עבירת החזקת אגרופן

סעיף 186 (א) לחוק העונשין מגדיר הן את עבירת החזקת האגרופן והן את עבירת החזקת הסכין יחדיו: ״המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו- מאסר חמש שנים״.  כמו כן, סעיף 184 כאמור מגדיר מהו ״סכין״, יחד עם זאת, הסעיף איננו מגדיר מהו ״אגרופן״.

נשאלת השאלה, כיצד יודעים מהו אגרופן?

את התשובה לכך ניתן למצוא בפסיקה אשר נתנה ביטוי פרשני למונח ״אגרופן״. כך למשל, בע״פ (באר שבע) 9058-10-11 מדינת ישראל נ׳ ירוסלב מזריאני (פורסם בנבו, 21.03.12) :

על פי הפרשנות הלשונית : ״נשק קר, מכשיר המורכב על אצבעות היד, כשהן קמוצות, כדי להכות ולפצוע בו״. כמו כן, ״נשק קר״ מוגדר ככלי נשק הפוצע או ממית על ידי דקירה וחבטה, כגון סכין, פגיון, אלה, אגרופן״. 

על פי הפרשנות התכליתית:

״תכלית הסעיף היא מיגור התופעה השלילית של החזקת כלים המסוגלים לפצוע ולהזיק ובכלל שימוש בכלי נשק קרים- סכין ואגרופן״.  עוד נקבע, כי תכליתו של האגרופן, איננה יכולה להיות שנויה במחלוקת, מאחר ותכליתו הינה ברורה – תקיפה (להכות ולפצוע באמצעותו).

ענישה על החזקת סכין או אגרופן בניגוד לחוק הינו חמור העונש הקבוע בחוק על החזקת אגרופן זהה לעונש על החזקת סכין, והינו עומד על מאסר 5 שנים.

משרד עורך דין פלילי אלון שליכטר מייעץ, מייצג ומלווה משפטית חשודים ונאשמים לאורך כל ההליך הפלילי. החל משלב החשדות וההכנה לחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשחרור, שימוע בטרם הגשת כתב אישום, ניהול המשפט הפלילי בתיק העיקרי בערכאות המשפטיות השונות.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.