קיבלת זימון לבית המשפט בעקבות נהיגה בשכרות? מה העונש על נהיגה בשכרות? ומה אפשר לעשות? עו"ד אלון שליכטר עוסק בדיני תעבורה ובנהיגה בשכרות מסביר >>
עצר אותי שוטר וביקש שאני יעשה ינשוף מה עושים?
על פי הדין הישראלי, הרשעה בעבירת נהיגה בשכרות יכולה להיות בעלת השלכות חמורות מאוד, שכן בצידה עונש פסילת רישיון מינימלי של שנתיים קנס כספי גבוה ופסילה על תנאי.
אפילו עם עונשים קשים אלו, ישנם הגנות שיכולים לעזור להילחם במקרה שלך או להפחית מהעונש ועל כן חשוב לפנות לעורך דין העוסק בנהיגה בשכרות, וזאת בהקדם האפשרי לאחר קבלת הזימון לבית המשפט, אשר יבחן עבורך מקרוב את החומר הראייתי ונסיבות המקרה כדי לראות האם כל ההגנות הללו קיימים במקרה האישי שלך.
המועדים בה האכיפה היא מוגברת הינם ככלל: שעות הערב והלילה, סופש"ים, בקרבה לפאבים או מועדונים, ביציאה מהערים ועוד. משטרת ישראל, מקימה מחסומים שבו היא עוצרת באופן אקראי רכבים בדרך כלל ללא חשד מקדים.
במפגש תחילה נהג הרכב מתבקש לבצע בדיקה במכשיר ה"נשיפון" אשר משמש כאינדיקציה יעילה וזריזה לבדיקה האם נמצא אלכוהול בגוף הנהג, וזאת לשם מיון ראשוני. חשוב לציין כי לא ניתן להשתמש בממצאי ה"נשיפון", הואיל והוא אינו קביל בבית המשפט.
לאחר מכן, ואם ממצאי בדיקת ה"נשיפון" מראים תוצאת "נכשל", הדבר יהווה אינדיקציה לשוטר להעביר את החשוד בנהיגה בשכרות לבדיקת מאפיינים, בה הנהג נדרש לבצע מספר מבחנים ביניהם: הליכה על קו, להביא אצבע לאף בעיניים עצומות ועוד. נוסף על כך מתרשם השוטר מגורמים כגון ריח אלכוהול, הופעה כללית וכדומה. יש להדגיש כי ניתן להרשיע בעבירת נהיגה בשכרות על פי ממצאי בדיקת מאפיינים בלבד.
לאחר מכן, יועבר החשוד לבדיקת במכשיר ה"ינשוף", במכשיר זה נבדקת רמת האלכוהול בנשימתו של הנהג. הפעולה מתבצעת כך שלמכשיר יש שני חיישנים אשר קולטים בעת ביצוע הנשיפה האם יש פער חריג בין רמות האלכוהול הדרושות, לבין רמות האלכוהול בנשימתו של הנהג המבצע את הבדיקה, במידה ויוצא כי הנהג שיכור, יועבר לקצין ממונה אשר בסמכותו לפסול פסילה מנהלית את רישיון הנהיגה וכן תקבל לידך הזמנה לדין, כתב אישום בנהיגה בשכרות, מסמכים נוספים, אותם יש לשמור.
כמו גם במידה ויש ראיות כגון הקלטות, תצלומי וידאו או עדים שהיו נוכחים מומלץ לשמור היטב על ראיות אלו, אשר ניתן יהיה לשקול שימושם בהמשך.
אז מי נחשב שיכור?
- אוכלוסיה רגילה: נהג נחשב שיכור אם נמצא שיעור של 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר שנשף. בעקבות פסיקה של בית המשפט המחוזי בירושלים, הועלה הרף ל-400 מיקרוגרם בנשיפה, אולם בעקבות פסיקה נוספת הוא הורד והיום עומד על 290 מיקרוגרם.
- אוכלוסיה מיוחדת: בנוגע לנהגי רכב כבד של יותר מ-3,500 ק"ג בדרגות רישיון C1 ו-C, נהגים צעירים (מתחת לגיל 24), נהגים חדשים או נהגי רכב ציבורי עם דרגות רישיון D, D1, D2, ו-D3, הם יואשמו בנהיגה בשכרות אם ריכוז האלכוהול בנשיפתם הוא 50 מיקרוגרם בנשיפה בבדיקת הינשוף, כלומר מ"הטיפה הראשונה".
שימו לב! ככלל, סירוב לבדיקת נשיפה ב"ינשוף" מקים כנגד הנהג המסרב חזקה נגדו כאילו "נהג בשכרות".
מה העונש הצפוי על נהיגה בשכרות?
נהג שהוכח כי נהג בשכרות צפוי לשלילת רישיון הנהיגה לתקופה מינימלית של שנתיים, ופסילה מנהלית במקום של 30 ימים על ידי קצין המשטרה, קנס כספי ופסילה על תנאי. החוק אף קובע כי אם מדובר בעבירה שנייה של נהיגה בשכרות, העונש המינימלי יהיה לפחות למשך ארבע שנים.
הוגש כנגדך כתב אישום בנהיגה בשכרות?
למרבה הצער, נהג לא יודע האם הוא שיכור מבחינה משפטית כאשר הוא עולה על ההגה, ולכן בדיקה שגרתית לאחר שתייה יכולה להיגמר בבדיקת "ינשוף" ואף להוביל לכתב אישום בעבירת נהיגה בשכרות.
עם זאת, יש לזכור כי הבדיקות שעושה המשטרה לנהגים אינן תמיד תואמות את דרישת החוק והפסיקה, ולא פעם נמצא כי מפעיל הינשוף פעל בניגוד לנהלים הקיימים והמחייבים אותו, כגון, אך לא רק:
- אי החלפת פיה בכל נשיפה.
- אי המתנה של 15 דקות בין שעת עצירת הנהג ועד לביצוע בדיקת הינשוף.
- אי כיול המכשיר כדין.
- אי הסברה לנהג משמעות הסירוב.
- אי שמירת קשר עין.
על כן לא פעם ניתן להגיע להסדר טיעון עם התביעה בדמות של מספר חודשי פסילה קצרים על ידי בדיקה מדוקדקת של הראיות, לרבות אופן הפעלת הינשוף באופן תקין, מהימנות המפעיל והשוטרים בשטח ועוד. כמובן שישנם גם מקרים ניתן גם לחתור לזיכוי מוחלט, אך מדובר בסיכון מול סיכוי.
אשר על כן, מומלץ להסתייע בעורך דין המתמחה בדיני התעבורה אשר יודע כיצד לנתח את חומר החקירה, לשאת ולתת עם התביעה, לחקור את השוטרים בבית המשפט ובכך לתת ביטוי הולם לאישומים שבהם הנהג מואשם לעומת חומר הראיות שמצוי בידי המשטרה.
לאחרונה, נכנס מכשיר ינשוף חדש של המשטרה במהלך שנת 2017, למשרדנו הכלים המקצועיים לרבות נהלים ואופן תפעולו על ידי חברת היצרן, דבר המשמש כארגז כלים נוסף להתמודד מול כתב אישום בנהיגה בשכרות.
להלן הסדר טיעון בייצוג משרד עורך דין נהיגת בשכרות:
נהיגה בשכרות – נהיגה תחת השפעת סמים
פקודת התעבורה אוסרת על נהיגה תחת השפעת סמים ודינה כדין נהיגה בשכרות (אלכוהול), כלומר בהרשעה בעבירה זו לצדה עונש של שלילת רישיון למינימום שנתיים וקנס כספי.
האם מותר לקחת בדיקת שתן מנהג?
לשוטר יש סמכות לקחת בדיקת שתן או דם מנהג, בהתקיים אחד משני מצבים עיקריים: חשד סביר או מעורבות בתאונת דרכים. יש לזכור כי כמו באלכוהול סירוב למסירת שתן או דם פירושה נהיגה תחת השפעת סמים.
כמה זמן לפני נהיגה אפשר לעשן?
החוק ברור, עישון סמים הינו אסור על פי החוק, ולמעשה המצב החוקי היום הינו שאף אם עישנת מספר ימים לפני הנהיגה, ועדיין בבדיקת השתן או הדם יהיו שרידי סם, הרי שתחשב כמי שנהג תחת השפעת סמים.
למשרדנו יש ניסיון רב בייצוג בעבירות נהיגה תחת השפעת סמים, וניתן לפנות אלינו גם בעניין זה כך למשל הישג תקדימי בזיכוי נהיגה תחת השפעת סמים – ריח של סמים ברכב לא חשד סביר
וגם להלן הסדר טיעון מקל מאוד שהגיע אליו המשרד בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים
מה עושים אנשים בעלי רישיון קנאביס רפואי ונהיגה? בראיון בתוכנית 'פרקליטים עד הבית' בערוץ 13 הבא עו"ד שליכטר מסביר את המצב החוקי:
משרד עורך דין פלילי אלון שליכטר מייעץ, מייצג ומלווה משפטית חשודים ונאשמים לאורך כל ההליך הפלילי. החל משלב החשדות וההכנה לחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשחרור, שימוע בטרם הגשת כתב אישום, ניהול המשפט הפלילי בתיק העיקרי בערכאות המשפטיות השונות.
האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.
