הנחיה חדשה: הגברת סגירת תיקים בחוסר אשמה | עו"ד פלילי אלון שליכטר
הנחיה חדשה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3 – סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "העדר אשמה" פורסמה ביום 14.01.18. מטרת ההנחיה לעצב מחדש את האיזון בין עילות הסגירה של חוסר ראיות וחוסר אשמה, כאשר כיום נקודת האיזון לטובת סגירת תיק בהעדר אשמה.
כאמור ביום 14.01.18, פורסמה ההנחייה, אשר מטרתה להתוות את מדיניות התביעה בשיקולים ובמבחנים לסגירת תיק פלילי נגד חשוד בעילה של "חוסר ראיות" או "העדר אשמה", והיא נועדה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים השונים.
מהי החשיבות העליונה בסגירת התיק בעילת 'העדר אשמה' ולא 'חוסר בראיות'?
למעשה ככלל כל אדם שנחקר באזהרה, כחשוד בתחנת משטרה נפתח לו תיק, אשר נקרא מב"ד (ממתין לבירור דין) וזאת עד להחלטה בעניינו – כלומר האם התיק ייסגר או יוגש בו כתב אישום ויעמוד לדין פלילי.
במידה והתיק הפלילי נסגר ללא עמידה לדין פלילי, ישנם שלוש עילות סגירה מרכזיות: 'חוסר ראיות', 'חוסר עניין לציבור' ו'היעדר אשמה פלילית'.
במידה והתיק נסגר באחת משתי העילות הראשונות יישאר 'כתם' ברישום המשטרתי ויופיע כתיק סגור וגורמים ספציפיים יכולים להיות חשופים אליו ולקחת אותו בחשבון וזאת על פי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים.
במידה והתיק נסגר בעילת 'היעדר אשמה פלילית', לא יהיה שום רישום כלל.
ההנחיה החדשה מאמצת מבחנים מרוככים יותר ולמעשה מגבירה את הסיכוי לסגירת תיק בעילת 'העדר אשמה פלילית':
ככלל, בעבר, המבחן הנוהג לסגירת תיק בעילה של "העדר אשמה" היה מצב שבו לא התקיים "שמץ ראייתי" הקושר את החשוד לביצוע העבירה. מבחן זה רוכך עם השנים והתחלף למבחן של העדר "ספק סביר" בדבר חפותו של החשוד.
כמו כן, ההנחיה מאמצת לתוכה גם ההתחשבות בזכויות החשוד דבר המשפיע, בין היתר, על תחושותיו ולעתים גם על תחושות משפחתו, סביבתו ובהשלכות של עילת הסגירה על המידע שרשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים, רשאים על פי חוק להיחשף לו ולקחת בחשבון בגדר החלטותיהם.
השיקולים של תובע בהחלטת בסגירת התיק
לצורך ההחלטה אודות עילת הסגירה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה". ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".
עוד מדגישה ההנחיה, בניגוד לעבר, כי משמעותה של עילת הסגירה של "העדר אשמה" אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
הערכת מידת הסיכוי כי העבירה בוצעה על-ידי החשוד, על תובע לשקול בין השאר ובמקרים המתאימים, את הנתונים הבאים:
- מידת מהימנותן של העדויות המרכזיות המבססות את החשד נגד החשוד, אל מול מידת מהימנות גרסת החשוד
- קיומן או העדרן של ראיות נוספות (נוסף על הראיה המרכזית) המבססות חשד נגד החשוד בביצוע העבירה
- ככל שקיים בתיק מידע מודיעיני המקים חשד לביצוע העבירה על ידי החשוד, יש לבחון את משקלו ומשמעותו של המידע
- לצורך החלטה בדבר עילת הסגירה ניתן ליתן משקל גם לראיות בלתי קבילות המצויות בתיק
- לצורך החלטה בדבר עילת הסגירה, ניתן ליתן משקל גם לתוצאתה של בדיקת פוליגרף ומידת השתלבותה עם הראיות הקיימות בתיק, הרי שאם החשוד נמצא דובר אמת בפוליגרף שערכה הרשות, בעוד שהמתלונן מסרב להיבדק, הנטייה תהיה לסגור התיק מחוסר אשמה.
ההנחיה אף נותנת דוגמה כי ניתן במקרים מסוימים, כאשר המשטרה מחליטה שאין מקום למצות את החקירה שכן היא מגיעה למסקנה כבר לפני מיצוי החקירה כי ממילא דינו של התיק יהיה להיגנז מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור. במקרים אלה, אף אם הראיות שנאספו מובילות לכאורה למסקנה שיש לסגור את התיק מחוסר ראיות ולא מהעדר אשמה, יש לשקול את האפשרות לסגור את התיק בכל זאת בעילה של העדר אשמה.
החשיבות בהתייעצות עם עו"ד פלילי מנוסה
כאשר אתם נמצאים בשלב שלפני החקירה או לאחריו ישנה חשיבות, במקרים המתאימים לפנייה לסגירת התיק הפלילי בהיעדר אשמה פלילית בסמוך לסיום החקירה. גם במידה ונסגר התיק בעילת סגירה של 'חוסר ראיות', ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה על מנת לשנות לעילת 'העדר אשמה פלילית' וזאת גם לנוכח ההנחיה החדשה.
ניתן לפנות לעו"ד פלילי אלון שליכטר, מייצג ומלווה חשודים ונאשמים בכל שלביו של ההליך הפלילי ובכל חלקי הארץ וזמין להליכים אלו 24/7.
לייעוץ מיידי
חייגו 054-6762373
האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.
