כיצד אדם מודה בביצוע עבירה שלא ביצע? מהי הסיבה למסור הודאה שקרית? ומדוע מימוש זכות ההיוועצות טרם חקירה משטרתית הינו קריטי וחשוב ביותר? מאמר זה, יסקור בקצרה ויעסוק בגורמים המרכזיים למסירתן של הודאות שווא.
- חלק כללי
הודאות שווא נחשבות לתופעה נרחבת, בעייתית ומסוכנת למדיי, אשר עצם מסירתן עלולה להוביל ברוב המקרים גם להרשעתם של אנשים חפים מפשע. פשוטו כמשמעו, כאשר אדם מוסר הודאת שווא, הוא בעצם מודה תוך מסירת גרסה כלשהי, ביחס לביצוע עבירה או עבירות שהוא מעולם לא ביצע.
ונשאלת השאלה, מה יכול לגרום לאדם למסור הודאת שווא בדבר ביצוע עבירה שהוא מעולם לא ידע עליה או היה שותף אליה או חלק ממנה?
- הגורמים המרכזיים להודאות שווא
בין הגורמים להודאות שווא ניתן למנות שתי קבוצות גורמי סיכון מרכזיות: האחת, גורמי סיכון הנובעים מן החשוד עצמו, והשנייה, גורמי סיכון אשר נובעים מן החקירה עצמה.
בקבוצת גורמי הסיכון למסירת הודאת שווא הנובעים מהחשוד עצמו:
- קטינים: כאשר מדובר בקטינים, הסיכון למסירת הודאת שווא עולה יותר מאשר כשמדובר באנשים בגירים. זאת, מאחר והרבה פעמים בשל גילם הצעיר, הלחץ והפחד משתלטים עליהם במהלך החקירה וכתוצאה מכך הסיכון גובר והם עלולים למסור הודאות שווא.
- אנשים בעלי מוגבלות שכלית ונפשית: במהלך חקירה משטרתית, אותם אנשים אשר סובלים ממוגבלות בין אם שכלית או בין אם נפשית, עלולים לסבול מירידה ביכולת החשיבה וכן ביכולת הריכוז שלהם. כמו כן, הם עלולים לפתח תגובות רגשיות בלתי רצוניות, בלבול וקושי בהתמודדות עם מצבי לחץ.
- מכורים לסמים ולאלכוהול: אנשים אשר מכורים לסמים או לאלכוהול, נמצאים בסיכון רב למסירת הודאת שווא, בשל הפגיעה של התמכרותם ביכולת הקשב, הזיכרון וכן התקשורת שלהם.
- קבוצות מיעוט בחברה: נחקרים אשר מוגדרים כקבוצות מיעוט או כקבוצות שוליים בחברה, עלולים להתקשות יותר מבחינת לחץ נפשי מקבוצות אחרות בחברה בעת מעמד חקירתם, ובשל כך קיים להם פוטנציאל גבוה למסירת הודאת שווא.
גורמי סיכון הנובעים מהחקירה עצמה:
- מודל החקירה: ישנן שתי שיטות חקירה נהוגות בעולם. האחת, שיטה ״מוכוונת אשם״, והשנייה שיטה ״מוכוונת מידע״. שיטה ״מוכוונת אשם״, הינה שיטה אשר מתאפיינת בטקטיקות פסיכולוגיות בעלת אופי מניפולטיבי שנועדו להוציא הודאות מחשודים. מדובר בשיטת חקירה ״סגורה״, כלומר, שבמסגרתה החוקר שואל שאלה והנחקר מיד משיב בתשובה לה.
יצוין, כי מדובר במודל אשר מאומץ בשיטת החקירה אצלנו במדינת ישראל.
מן העבר השני, קיימת שיטה ״מוכוונת מידע״, אשר מבקשת ליצור קרבה ביחסים בין החוקר לבין הנחקר, וכן נותנת לנחקר אפשרות למסור את גרסתו באופן פתוח וניטרלי יותר, כמו לספר סיפור, וזאת ללא הפרעה מצד החוקר.
יובהר, כי בשתי השיטות קיים סיכון למסירת הודאות שווא, אך שיטה ״מוכוונת אשם״, נחשבת לשיטה אשר מגבירה יתר על כן את הסיכון לכך.
- משך זמן החקירה ותנאי הבידוד : אחת הסיבות למסירת הודאות שווא קשורה בקשר הדוק להתארכות זמן המעצר ומשך החקירה, וכן לתנאי הבידוד אשר מצויים בהם הנחקרים והעצורים. זמן מוארך של החקירה, עייפות, סטרס, תחושת פחד וחוסר אונים, מחסור במזון או בתמיכה, כל אלה, מובילים חשודים הרבה פעמים ״להישבר״ במהלך חקירה ולהודות בביצוע עבירה, שהם מעולם לא ביצעו.
- שקרים ותחבולות בחקירה: מדובר בסיכון ובגורם עיקרי וממשי למסירת הודאות שווא. תחבולות ושקרים הן טכניקות חקירה חזקות. הדבר יכול להיעשות למשל על ידי שקרים, כאשר החוקר מטיח בפני החשוד שקרים אודות כך שעד ראייה זיהה אותו במקום האירוע. כמו כן, הדבר יכול להתבטא גם בזיוף של ממצאים פורנזיים שנמצאו לכאורה בזירה על ידי החוקרים (טביעות אצבעות, דם, שיער וכו׳) או על ידי הצגת סרטון מזויף או שקר מצד החוקר כי קיים סרטון כזה במטרה להוציא הודאה מן החשוד. והדבר גם יכול לבוא לידי ביטוי בתחבולה נוספת שעניינה הכנסתם של מדובבים/ סוכנים סמויים אל תא המעצר של החשוד.
יצוין, כי הפסיקה במדינת ישראל, הכירה בכך שבמהלך חקירה, שקרים הנאמרים מפי החוקרים לנחקרים יכולים להיחשב כתחבולה שהינה לגיטימית, בעוד שזיוף או בידוי של ראייה והצגתו בפני הנחקר נחשבים לתחבולה שהינה אסורה. יחד עם זאת, ההבחנה שנוצרה בפסיקה בין תחבולות מותרות לתחבולות אסורות איננה חד-משמעית ונתונה לפרשנות תמיד.
- על חשיבות זכות ההיוועצות בעורך-דין
לאור אותם גורמי סיכון מרכזיים למסירת הודאות שווא שהוצגו לעיל, בין אם מדובר בגורמים אשר נובעים מן החשוד עצמו ובין אם מדובר בגורמים אשר נובעים מהחקירה עצמה, ברור הוא כי קיימת חשיבות עליונה להיוועצות עם עורך-דין מנוסה ובקיא בתחום המשפט פלילי, וזאת בטרם תחילת החקירה וכניסתו של החשוד אל חדר החקירות.
כמו כן, ידיעתו של אדם על זכותו להיוועץ בעורך-דין ומימוש הזכות שלו להיוועץ בעורך-דין בטרם החקירה, יכולה למנוע ממנו היכנסות למצב של בלבול, לחץ, פחד, חרדה, ואף להעביר לו מודעות לזכויותיו ותחושת ביטחון בגרסתו, ובכך למנוע מצב בו הוא ימסור הודאה בחקירה במעשה שמעולם לא ביצע ואין לו שום קשר לכך.
לכן, במידה וזומנת לחקירה משטרתית, ועל מנת להימנע ממצבים כאלו, פנה לעורך-דין פלילי הבקיא בתחום העולם הפלילי, וזאת על מנת לממש את זכותך להתייעצות בטרם החקירה המשטרתית ולהימנע ממסירת הודאת שווא בעת החקירה.
משרד עורך דין פלילי אלון שליכטר מייעץ, מייצג ומלווה משפטית חשודים ונאשמים לאורך כל ההליך הפלילי. החל משלב החשדות וההכנה לחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשחרור, שימוע בטרם הגשת כתב אישום, ניהול המשפט הפלילי בתיק העיקרי בערכאות המשפטיות השונות.
האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.
