החזקה ושימוש, סחר, גידול– מה הדין?
מתי אדם ייחשב כמחזיק לצרכי צריכה עצמית? ומתי ייחשב כמחזיק שלא לצרכי צריכה עצמית? האם כל העברת סמים בין אדם אחד למשנהו גם אם לא נעשתה בתמורה כלשהי תעלה כדי סחר? מהם העונשים הקבועים בחוק בגין כל אחת מהעבירות? ומדוע במידה ומצאת עצמך מצוי בתוך חדר חקירות משטרתי נחשד באחת מן עבירות הסמים– קיימת חשיבות רבה להתייעצות עם עורך דין פלילי מנוסה מהתחום?
על עבירות הסמים- כללי
ישנן מספר סוגי עבירות סמים אשר מנויות בחוק הפלילי, אשר מוסדרות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל״ג – 1973 [להלן: ״פקודת הסמים״] וביניהן:
- עבירת החזקה ושימוש
- עבירת גידול
- עבירות מסחר, ייצוא, ייבוא, אספקה ותיווך
עבירת החזקה ושימוש
סעיף 7 (א) לפקודה מגדיר את עבירת ההחזקה והשימוש בסמים כך:
״לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברישיון מאת המנהל״.
כלומר, הכלל הוא שחל איסור על החזקה או שימוש בסמים, בכפוף לחריג שמדבר על כך שאם החוק מאפשר זאת או שניתן לך רישיון מאת המנהל הכללי של מטעם משרד הבריאות להחזיק ולהשתמש בסם, מותר לך להחזיקו ולעשות בו שימוש.
מתי אדם ייחשב כמחזיק לצרכי צריכה עצמית? ומתי ייחשב כמחזיק שלא לצרכי צריכה עצמית?
פקודת הסמים, מבצעת הבחנה בין אדם שמחזיק סם לצריכה עצמית לבין אדם שמחזיק סם שלא לצריכתו העצמית (למשל: ״סחר בסמים״ ידון בהמשך המאמר).
בתוספת לפקודה, כאמור, מצויים רשימה של כלל סוגי הסמים המסוכנים, וכמו כן גם מצויה רשימה של הכמויות המרביות שיכולות להיחשב כהחזקה לצריכה עצמית. כמובן, ובמידה והכמות עוברת את הכמות המרבית להחזקה לצריכה עצמית, ניתן להבין כי ההגדרה מתחלפת להחזקה שאינה למטרת שימוש עצמי, למשל למטרת סחר בסמים.
דוגמא: נניח שבחיפוש על גופו של אדם נתפס חומר החשוד כסם מסוג ״קוקאין״ שמשקלו 0.3 גרם. לכאורה, אותו אדם יהיה חשוד בעבירה של החזקה לצריכה עצמית. במצב שונה, אם נתפס עליו אותו סוג סם מסוג ״קוקאין״, אך משקלו בבדיקה יהא שונה, כלומר 0.4 גרם, האדם יהיה לכאורה חשוד בעבירה של החזקה שלא לצריכה עצמית.
למה מדובר פה בהבחנה בעלת חשיבות קריטית? כי מדובר בשני עונשים שונים! העונש בגין עבירת החזקה לצריכה עצמית הינה עד שלוש שנות מאסר, ואילו העונש בגין עבירת החזקה שאינה לצריכה עצמית, אלא למשל לצרכי סחר, הינה חמורה בהרבה יותר והעונש עליה הינו עד עשרים שנות מאסר.
התקנות החדשות: החזקה ושימוש לצריכה עצמית ״קנאביס״
באשר להחזקת סם מסוג קנאביס, בשנים האחרונות חשוב לציין כי נכנסו לתוקפן תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי- החזקת קנאביס ושימוש בו לצריכה עצמית), תשפ״ב-2022.
מה מתחדש לנו כאן? אם עד כה ההליך הפלילי היה ההליך המותאם כאשר היה מדובר בעבירות של החזקה ושימוש של סם מסוג ״קנאביס״, אז כעת ההליך המתאים הינו ההליך המנהלי. כעת, העונש בגין החזקה ושימוש בסם מסוג קנאביס לצריכה עצמית אינו הרשעה פלילית, אלא קנס כספי. הקנס לגבי שימוש לצריכה עצמית במקום שאינו פומבי – הינו 500 שקלים, ואילו הקנס לגבי שימוש לצריכה עצמית במקום שנחשב פומבי- הינו 1,000 שקלים.
האם אדם יוכל להיחשב כמחזיק גם אם הדבר אינו מוחזק על ידו באופן ממשי?
על מנת לענות על שאלה זו, נגדיר תחילה שני מושגים: ״החזקה ממשית״ ו-״החזקה קונסטרוקטיבית״.
ראשית, סעיף 34כד לחוק העונשין- תשל״ז 1977, מגדיר את משמעות המילה ״החזקה״: ״שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד״.
- החזקה ממשית:
יכולתו של אדם והשליטה שלו, לבצע פעולה כלשהי בדבר המצוי בידו. במקרה שלנו, בסמים. המבחן הוא לא אם אדם מחזיק באופן פיזי את הסמים, אלא המבחן הוא אופן השליטה שלו בסמים. חשוב להבין כי גם לא נדרש שהסמים יהיו בידי המבצע העיקרי או בסביבתו, אלא נדרש שהוא ישלוט בסם באופן כזה שמבדיל אותו מכל אדם אחר שמחזיק. כמובן, שגם נדרשת מודעות של מי שמחזיק ורצונו לשליטה בסם.
- החזקה קונסטרוקטיבית:
מחזיקים בדבר אך ללא מתן אפשרות לשלוט עליו. איך זה מתאפשר?
כאמור, סעיף 34כד מתאר זאת גם כהחזקה. לצורך הדוגמא, סמים, גם אם הם אינם מוחזקים על ידי אדם באופן ממשי אלא מוחזקים על ידי אדם אחר, כאשר אותו אדם אחר מודע ומסכים להחזקה הזו, יראו את כל המעורבים כמחזיקים בשיתוף פעולה. למשל, נניח ויש חבורה אחת, כאשר אחד מבני החבורה מחזיק באופן ממשי בסם למענם של שאר בני החבורה. ולכן, התשובה לשאלה הנשאלת, היא ששאר בני החבורה ייחשבו כמחזיקים באופן קונסטרוקטיבי, גם אם אין הסמים מוחזקים על ידם באופן ממשי.
עבירת הגידול
סעיף 6 לפקודה, מגדיר את עבירת הגידול סמים כך: ״לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל״
- לא ניתן לגדל סם מסוכן
- לא ניתן לייצר סם מסוכן
- לא ניתן להפיק סם מסוכן
- לא ניתן להכין סם מסוכן
- לא ניתן למצות מחומר אחר סם מסוכן
- אלא אם כן ניתן לכך רישיון מהמנהל הכללי של משרד הבריאות
עבירה של גידול סם מסוכן, נחשבת לאחת מן העבירות החמורות מאוד מבין כלל עבירות הסמים. מדובר בשלב הראשוני, בו אדם מייצר, מפיק, מכין את הסם על מנת כמובן לעשות בו שימוש בשלב מאוחר יותר. אך השלב הזה הוא ללא ספק שלב קריטי, וזאת מאחר ולולא הסם לא היה מיוצר לא היה נעשה בו כל שימוש. משכך, על מנת להילחם בתופעה, קבע המחוקק עונש מחמיר בגין עבירה זו, עשרים שנות מאסר.
יחד עם זאת, חשוב להבין כי הענישה היא לעולם אינדיבידואלית ויכולה להשתנות ממקרה למקרה, ומאדם לאדם. הדבר תלוי נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות של מבצע העבירה וכדומה. לכן, במקרים כאלו, בייחוד כאשר מדובר בענישה כה מחמירה (אך לא רק) קיימת חשיבות רבה לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין פלילי מנוסה, וזאת כבר בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי, קרי כבר בשלב החקירה במשטרה.
עבירת סחר בסמים
מדובר בעבירה אשר נחשבת לעבירה חמורה מאוד בדין הפלילי, והענישה בגין ביצועה מחמירה בהתאם.
הגדרת העבירה
סעיף 13 לפקודה מגדיר: ״ לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברישיון מאת המנהל.״
אנו מבינים, כי לצד האיסור לסחור בסם מסוכן, קיימים איסורים נוספים בסעיף החוק, אשר אוסרים על ייבואו של סם, על ייצוא של סם למשל מחוץ לגבולות ישראל ואף אספקתו של סם לאדם, בין אם ניתן בתמורה כלשהי ובין אם גם לא התקבלה תמורה כלשהי באספקת הסם, למשל על ידי הענקת מתנה (ללא תמורה) של סמים מאדם א׳ לאדם ב׳, והדבר יכול יהיה להיחשב כעבירת סחר בסמים.
מתי הדבר ייחשב ׳סחר׳? ומה נדרש בכדי להרשיע אדם בעבירת סחר בסמים?
בתחילתו של מאמר זה, דנו בהבדל הקיים בין החזקה לצריכה עצמית של סמים לבין החזקה שלא לצריכה עצמית של סמים, אשר עולה כדי סחר בסמים. כאמור, על מנת שהדבר ייחשב כעבירה של סחר בסמים נדרש כי הכמות שנתפסה על אדם תהיה מעל הכמות הקבועה להחזקה עצמית הקבועה בפקודה (הכמות משתנה מסם לסם), וכמובן שנדרשת מודעות ומחשבה פלילית לטיב קיום פעולת הסחר, בין אם על ידי סוחר הסמים או למי שמחזיק בהם.
מהו עונש הקבוע בגין ביצוע העבירה?
סעיף 19 לפקודה, קובע כי העונש בגין עבירת סחר בסמים הינו מאסר עד עשרים שנים.
חשוב להבין כי לצד ענישה זו, ניתן להטיל על הנאשם עונשים נוספים וביניהם: עונש של קנס שיכול להגיע לעיתים לסכומים גבוהים ו/או חילוט רכושו של הנאשם.
נחשדת או הואשמת באחת מעבירות הסמים?
אנא פנה בהקדם להיוועצות בעורך דין מנוסה ובקיא מן התחום.
החשיבות של ייעוץ משפטי מדויק ואמין, יכול להוות השפעה מכרעת על התיק, וזאת הן בשלב הראשוני של ההליך הפלילי, בייעוץ משפטי בטרם החלה החקירה במשטרה, ובין אם בשלב מאוחר יותר, בייצוג כאשר הוגש כבר כתב אישום.
כמו כן, חשוב לשכור עורך דין בעל ניסיון בכל הקשור לעבירות סמים, עורך דין שמתמחה בהבדלים בין סוגי הסמים השונים וכן בין ההגדרות השונות על פי חוק לסחר, אחזקה ושימוש או כל הגדרה אחרת שכתובה בספר החוקים בנושא זה. חשוב שיהיה זה עורך דין עבירות סמים נגיש וזמין שיכול לטפל בעניינו בהקדם, על מנת של נמצא את עצמנו בתוך סחבת משפטית ארוכה על נושא פעוט וקטן. אצלנו תוכלו ליהנות מעו"ד פלילי במרכז הארץ אשר מייצג חשודים רבים בנושא של עבירות סמים. אלון שליכטר הוא עורך דין בעל ניסיון רב בכל הקשור לעבירות סמים, ואתם מוזמנים לפנות אליו בטלפון או דרך אתר האינטרנט שלנו.
האמור במאמר זה, אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.
משרד עורך דין פלילי אלון שליכטר מייעץ, מייצג ומלווה משפטית חשודים ונאשמים לאורך כל ההליך הפלילי. החל משלב החשדות וההכנה לחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשחרור, שימוע בטרם הגשת כתב אישום, ניהול המשפט הפלילי בתיק העיקרי בערכאות המשפטיות השונות.
האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.
