Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

עורך דין פלילי אלון שליכטר

מקצועיות, אמינות וחתירה לניצחון

ליעוץ ראשוני חייגו

054-6762373

משרד עו’’ד פלילי אלון שליכטר

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-6762373

    שימוע פלילי – בקשה להימנע מכתב אישום – עורך דין פלילי אלון שליכטר

    (16)

    לייעוץ מיידי 24/7
    חייגו 054-6762373

    הליכי יידוע ושימוע לפני הגשת כתב אישום – סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי:

    ההחלטה להעמיד לדין פלילי אדם החשוד בעבירת פשע היא החלטה מאוד משמעותית העלולה להשפיע רבות על האדם מכל הבחינות האפשרויות: אישית, חברותית, תעסוקתית, כלכלית ועוד. השימוע הוכר בעבר במשך שנים רבות כזכות השמורה רק לאישי ציבור ובעלי שם בלבד, דבר אשר הוביל לזעם בקרב האוכלוסייה. כיום, זכות היידוע והשימוע מעוגנת באופן פורמאלי בחוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

    זכות יידוע

    כל רשות תביעה – בין אם מדובר בתביעה משטרתית או הפרקליטות – מחויבת לשלוח לחשוד בביצוע עבירת פשע (עבירה אשר העונש המקסימאלי בגינה הינו מעל שלוש שנות מאסר) הודעת יידוע בכתב, לפיה חומר החקירה הנוגע לעבירה המיוחסת לו הועבר לידה וכי באפשרותו לפנות בבקשה בכתב ולנמק מדוע יש להימנע מלהגיש כתב אישום כנגדו.

    כאשר שולחת רשות תביעה הודעת יידוע לחשוד, בדואר רשום, לכתובת הידועה לה, רואים אותה כאלו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ובלבד שהרשות המתינה 30 ימים בהם יוכל החשוד להגיב בכתב מדוע יש להימנע מהגשת אישום כנגדו (זכות השימוע).

    יחד עם זאת, קיימים מקרים חריגים, אשר בהם רשות התביעה יכולה להימנע מלהעביר הודעת יידוע לחשוד, למשל:

    • החלטת פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות שקיימת מניעה לשליחת הודעת יידוע – גם בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד בבקשתו המנומקת. כלומר, מדובר בסמכות שבשיקול דעת של ראש רשות התביעה, וזאת לאחר ששקל את כל השיקולים הרלוונטיים, למשל, שיקולים של דחיפות ומסוכנות. לדוגמה: חשוד אשר נמצא במעצר בית ובמקביל – רשות התביעה מעוניינת להגיש כתב אישום כנגדו ובקשה להארכת תנאים מגבילים עד לתום ההליכים כנגדו. חשוב לציין, כי ההחלטה חייבת להיות מתועדת ומנומקת ל"מניעה".
    • אין חובת יידוע כאשר מדובר בחשוד שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
    • בעבירות אלימות במשפחה – בעבירה של תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, ובעבירה של גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, וכל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע אחת מעבירו אלה או בהקשר אליהן – אין חובת יידוע לחשוד (למשל, בעל אשר תקף את אשתו, אין חובה לשלוח לו מכתב יידוע).

    זכות השימוע

    שימוע הוא טיעון, בין בכתב ובין בעל-פה, אשר במסגרתו מנסה החשוד למנוע הגשת כתב אישום נגדו. פסיקתו של בית המשפט העליון, לאור חקיקת סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, ביססה את מעמדו של השימוע כזכות יסוד של חשוד-נחקר בפלילים, אשר "נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית".

    במילים אחרות, מטרת השימוע הוא לאפשר מתן הזדמנות לנחקר-חשוד להציג את טענותיו בפני רשות התביעה כדי לשכנע כי חומר הראיות בעניינו או האינטרס הציבורי אינו מצדיק כתב אישום כנגדו. כלומר, מימוש זכות השימוע הינה קודם להגשת כתב אישום ולא לאחריה, ועל רשות התביעה החובה לקיים את השימוע כראוי ולשמוע את טענות החשוד בנפש חפצה ובכובד ראש, תוך נכונות להשתכנע.

    מימוש זכות השימוע

    ככלל, החשוד רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת היידוע, לפנות בבקשה מנומקת בכתב לרשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת. לאחר שאישרה רשות התביעה את הגשת כתב האישום בכפוף לשימוע, ייערך השימוע בפניה בכתב.

    יחד עם זאת, סעיף 60א(ח) לחסד"פ ממשיך וקובע: "ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת התביעה בהקדם האפשרי, ורשאית היא להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה". הזמנה זו, בדרך כלל באה כמענה לבקשתו של החשוד או של סנגורו, להוסיף דברים בעל פה או במקום הבקשה בכתב, במשרדי התביעה, על מנת לנסות לשכנע את התביעה לשנות את עמדתה. הכוונה היא כי רשות התביעה רשאית – ולא חייבת! – להזמין את החשוד לשטוח את טיעוניו בפניה בעל פה, הן מיוזמתה ועל פי שיקול דעתה והן על פי בקשת החשוד או סנגורו. בדרך כלל, במקרה מסוים אשר יש בו דחיפות להגשת כתב אישום ו/או כאשר הטיעונים הכתובים אינם משכנעים על פניהם, לא יתאפשר שימוע בעל-פה.

    שימוע בעל-פה יתקיים בנוכחות סנגורו של החשוד בלבד ולא בפני החשוד עצמו. שימוע לחשוד שאינו מיוצג ייערך בכתב בלבד.

    החריג לזכות השימוע – כפי שנקבע בסעיף 60א(ה) לחסד"פ, פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות יכולים להגיש כתב אישום כנגד החשוד גם אם טרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד בבקשתו וזאת מטעמים שיירשמו לאחר שהחליט כי הנסיבות מצדיקות זאת. כלומר, ייתכנו מקרים בהם חשודים יקבלו מכתבי יידוע לביתם ומיד לאחר מכן, עוד בטרם הספיקו להגיב, יוגש כנגדם כתב אישום, או שהתקופה בה יוכל להגיב למכתב היידוע תקוצר מתחת ל-30 הימים.

    בדרך כלל, פרקליט מחוז עושה שימוש בסעיף זה ויקצר את התקופה בה יוכל להגיב, כאשר החשוד נמצא בתנאים מגבילים כלשהם (הרחקה, ערבויות, מעצר בית) ואלה מסתיימים בתוך תקופת 30 הימים. דוגמא נוספת להפעלת השימוש הוא כאשר החשוד הפר את התנאים המגבילים בתוך תקופת ה-30 הימים ונעצר. במקרה כזה, פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות יורה על הגשת כתב האישום מבלי לחכות לתום תקופת 30 הימים.

    החומר שיש למסור לקראת השימוע

    יש לציין כי זכות השימוע אינה מקנה לחשוד או סנגורו הזכות לעיין או להעתיק את חומר החקירה, מאחר ולפי סעיף 74 לחסד"פ, זכות העיון בחומר הראיות שבידי התביעה מוקנית לחשוד רק מעת שהוגש נגדו כתב אישום. יחד עם זאת, על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3001, נקבע כי יתאפשר עיון בעיקרי חומר החקירה לחשוד או בא-כוחו לקראת השימוע, וזאת בכפוף לשיקול דעת התביעה. העיון, כאמור, לא יתאפשר אם עשוי הוא לפגוע בעניינם של מעורבים אחרים, להפריע להכנות למשפט או לגרום נזק אחר.

    הפרקטיקה הנוהגת היא כיום, כי לרוב בקשות לקיום שימוע בעל פה, נענות בחיוב. ואף במסגרת השימועים בעל פה מאפשרת לעיתים התביעה גם להעתיק ולצלם חומר ראיות כזה או אחר, כל תיק לפי נסיבותיו.

    חשוב לציין, כי בטרם נעשית פניה לרשות התביעה, מאוד מומלץ להיוועץ קודם לכן עם עורך דין פלילי מנוסה, שכן הליך זה יכול לחרוץ גורלות מבחינת החשוד. בנוסף, יש לזכור כי כל מסמך או מכתב שהועבר לרשות התביעה אף עלול במקרים מסוימים לשמש כנגד אותו חשוד כחלק מחומר החקירה שנאסף בעניינו.

    להלן, ייצוג משרדנו בהליך שימוע ובכך להימנע מהעמדה לדין וכתב אישום בעבירת אינוס:

    לחצו כאן לפרטים המלאים בייצוג בהליך השימוע

    הפרת זכות היידוע והשימוע

    במקרים בהם הוגש כתב אישום כנגד מי שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה לממש את זכותו לשימוע, רשאי בית המשפט לבטל את כתב האישום ולהורות על עריכת שימוע לנאשם או להותיר את כתב האישום על כנו ולהורות על עריכת "שימוע בדיעבד". הכוונה היא לקיום שימוע לאחר הגשת כתב האישום כאשר האדם הוא כבר בסטטוס של "נאשם".

    חשוב לזכור, כי כל החלטה של רשות התביעה שלא ליתן לחשוד את זכותו ליידוע ושימוע, צריכה להיעשות בכתב ובליווי נימוקים.

    משרד עורך דין פלילי אלון שליכטר, מלווה חשודים ונאשמים בכל שלביו של ההליך המשפטי לרבות בהליכי השימוע הפלילי לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, לא לשכוח כי מרגע קבלת המכתב יש 30 יום, לכן מומלץ להיפגש עם עו"ד פלילי טרם חלף המועד.

    לייעוץ מיידי 24/7
    חייגו 054-6762373

    משרד עורך דין פלילי אלון שליכטר מייעץ, מייצג ומלווה משפטית חשודים ונאשמים לאורך כל ההליך הפלילי. החל משלב החשדות וההכנה לחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשחרור, שימוע בטרם הגשת כתב אישום, ניהול המשפט הפלילי בתיק העיקרי בערכאות המשפטיות השונות.


    האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

    אודות המשרד

    המשרד מייצג באופן יום-יומי עשרות לקוחות בכל הארץ בדין הפלילי והתעבורה, דבר המקנה ניסיון מעשי מול מגוון גורמים. כל תיק שמגיע למשרד נבחן בצורה קפדנית ומדוקדקת, תוך סדר פעולות מיוחד שהוקם לאחר ניסיון רב, דבר המבטיח ייצוג מקצועי מבחינת קבלת כל החומר הרלוונטי, פסיקה רלוונטית למקרה הספציפי, איתור מומחים, בדיקת קווי הגנה אפשריים, הליכי שיקום ועוד.

     

     

    ממליצים עלינו