התמודדות עם ימי החקירה המצטברים מביאה עמה עייפות רגשית ותחושה שהזמן באולם הדיונים עצר מלכת. עם זאת, גם במעצר ימים אפשר להתנגד לבקשות המשטרה לפעולות חקירה, ולהציע חלופות מעצר. היערכות משפטית מהירה בשעות אלו היא קריטית כדי למזער את הפגיעה בחירותכם ולמנוע את נעילת הגרסה שלכם באופן שעלול להוביל להגשת כתב אישום.
מדוע חובת ההוכחה של המשטרה מזנקת בשלב זה
כאשר היחידה החוקרת מתייצבת בבית המשפט ומבקשת המשך מעצר ימים מעבר לתקופה הראשונית, הרף הראייתי בו היא נדרשת לעמוד הוא גבוה יותר. המטרה של בית המשפט היא לאזן בין צרכי החקירה לבין הזכויות של הנאשם להליך הוגן, חירות וחופש התנועה. שופטים אינם נוטים להעניק למדינה זמן חקירה בלתי מוגבל על חשבון חירותו של האדם כאשר ימי המעצר מצטברים. ככל שהמעצר מתארך, בית המשפט מצפה לראות התפתחות ממשית בראיות ולא מסתפק רק בהבטחות כלליות לביצוע פעולות עתידיות המופיעות בדוח המשטרתי.
המשטרה נדרשת להציג התקדמות עקבית (בתוך הדוח הסודי המועבר לשופט) ולהסביר למשל מדוע פעולות חקירה מהותיות כמו גביית עדויות מפתח טרם בוצעו. אם מתגלה כי החוקרים השתהו או לא פעלו בקצב הראוי בימים שכבר ניתנו להם הדבר מהווה עילה משמעותית לדרוש את סיום הליכי מעצר. המעבר מתקופת הכליאה הראשונית לתקופה מתקדמת יותר מחייב את המערכת להצדיק את המשך הפגיעה בזכויות היסוד של הנחקר בראיות מוצקות.
תרחיש נפוץ בשלב זה הוא ניסיון של חוקרי המשטרה להצדיק את המשך הכליאה בטענה לעיכובים מערכתיים שאינם בשליטתם. מדובר בטענות כמו המתנה ארוכה לתוצאות מהמעבדה לזיהוי פלילי או עיכוב בפריקת מכשירים סלולריים. טענה זו אינה מספקת כדי לשלול חירות של אדם למשך שבועות. ייצוג משפטי נחוש יפעל כדי להציב קו אדום בפני השופט: עצור אינו יכול להיות בן ערובה של העומס במעבדות המשטרה ולכן יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר עד לקבלת הממצאים.
חלופת מעצר
ככל שחולף הזמן במעצר ימים, סביר כי נבקש להורות על חלופת מעצר. הדגש עובר ליכולת להציע מפקחים ראויים אשר יבטיחו כי הנחקר לא ישבש ראיות או ייצור קשר עם מעורבים אחרים בתיק. לאור דיון נוסף פלילי 2316/95 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל, בית המשפט צריך לשקול לחיוב חלופות מעצר, ככל שהדבר אפשרי.
גיבוש תוכנית שחרור מקיפה דורש הכנה קפדנית של בני המשפחה או מכרים קרובים שמוכנים לקחת על עצמם את תפקיד הפיקוח ההדוק 24 שעות ביממה: בית המשפט בוחן את סמכותם של המפקחים המוצעים את המרשם הפלילי שלהם, ואת יכולתם להציב גבולות ברורים לנחקר במקרה של ניסיון הפרה.
במקרים מורכבים במיוחד, מציעים לשלב מעטפת של תנאים מגבילים מחמירים. היא כוללת הפקדת ערבויות כספיות משמעותיות וצווי הרחקה גיאוגרפיים כדי לחזק את המעטפת הפיקוחית ולהפיס את דעתו של השופט. המטרה היא לבסס טענה לפיה המשך המעצר המשטרה מהווה פגיעה בלתי מידתית, כאשר קיימת אלטרנטיבה מעשית ובטוחה, שיכולה להגשים את תכלית המעצר.
התוויית אסטרטגיה משפטית החותרת לשחרור הקפדני ביותר שניתן היא חלק בלתי נפרד מעבודת ההגנה הכוללת. הדבר נכון במיוחד כאשר מיוחסות לנחקר עבירות חמורות כגון עבירת חבלה חמורה או חשדות בתחום של אלימות במשפחה. במקרים אלו הצגת חלופה ראויה מאלצת את בית המשפט לבחון האם ניתן לאיין את מסוכנות השיבוש מבלי להותיר את האדם בתא המעצר.
מחסום שלושים הימים ואישור היועץ המשפטי לממשלה
חוק סדר הדין הפלילי (מעצרים) קובע כי לא ניתן להחזיק אדם מאחורי סורגים מעבר לתקופה מצטברת של שלושים יום ללא הליך אישור מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה (סעיף 17(ב)). דרישה זו מהווה נטל מכביד שמאלץ את מערכת התביעה לבחון היטב את נחיצות המשך הפגיעה בחירות.
|
⭐שימו לב לחריג אחד משמעותי לכלל זה: הצהרת תובע⭐ אם ביום השלושים למעצר מתייצבת התביעה באולם, ומגישה הצהרת תובע המעידה על כוונה ממשית להגיש כתב אישום בית המשפט מוסמך חוקית להעניק לה תקופת גישור של עד חמישה ימים נוספים להכנת כתב האישום. זה כאילו התביעה אומרת: כתב האישום עוד לא מוכן, אבל הוא "על האש", והוא יוגש בבירור. בהצהרת תובע, המעצר עשוי להימתח עד 35 ימים גם ללא חתימת היועץ המשפטי לממשלה. עורך דין יתקוף את סבירות הבקשה החריגה וידרוש מבית המשפט להורות על סיום חקירת המשטרה באופן מיידי. |
הדבר רלוונטי במיוחד בתיקים מורכבים של עבירות מין או פרשיות של עבירות סמים רחבות היקף. חציית קו השלושים מצביעה לעיתים על חוסר יעילות משטרתי מובהק אותו ניתן למנף לטובת החלטה שיפוטית המורה על פיקוח בבית במקום כליאה. במקרים שבהם דרוש עורך דין מעצרים מנוסה המטרה היא להבטיח כי כל חריגה מהמסגרת הרגילה תזכה למענה משפטי הולם.
